לא מזמן מונה פרופסור דניאל פרידמן לשר המשפטים. פרופסור מוערך ביותר, חתן פרס ישראל וללא ספק איש מוכשר.
לפרופ' פרידמן יש השגות ורעיונות משלו על אופן ניהול מערכת המשפט בארץ. כנראה שזה מפריע לאי אלו אנשים ועתונאים (דן מרגלית?) ולא מפסיקים לתקוף ולהשמיץ אותו - עד כדי האשמה בפגיעה בחוק.
למה? - אסור לחשוב אחרת ממה שחושבת בייניש? או מזוז?
כשפרופסור פרידמן מונה, פורסם שהוא התנגד לעצם קיום המשפט של חיים רמון. אני בטוח שהוא צדק - וזה מביא אותי לעצם "הדיון".
אולמרט מהסס למנות את חיים רמון לשר אוצר מחשש לבג"צים ו"רעש" של שדולות נשים.
ואני שואל למה הרעש? - הוא הורשע ללא קלון אז אולי הגיע הזמן להניח לו? - האם אתן חושבות לרדוף אותו עד סוף ימיו בגלל הנשיקה האומללה?
אני טוען שבכלל לא היה צריך להיות משפט - אני לא בטוח שהיתה עבירה.
כשבאה אליך בחורה - עושה לך עיניים, מסתחבקת אתך, מציעה לך לנסוע איתה לאיזו מדינה בדרום אמריקה - יש כאן עניין של הבנת המסר. האמינו לי שחלק נכבד מהגברים היה מפרש את המסר כמו שרמון פירש. הבחורה שידרה משהו (היא לא תמימה) ולכן אני חושב שפשוט רמון הבין מה שהבין (ואני לא משוכנע שהוא הבין לא נכון)
יועץ משפטי טוב היה קורא ל-2 הצדדים למשרד ונועל אותם בחדר עד שרמון יתנצל וזהו.
יועץ משפטי טוב צריך להתעסק עם היבטים צבוריים ולא רק עם החוק היבש (שלפעמים הקשר בינו ובין צדק הוא מקרי). האם הגיוני היה לקטוע קריירה של עשרות שנים בגלל הנשיקה? - הרי הוא לא עבריין מועד.
לדעתי בית המשפט ששפט את רמון - לקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
עוד מקרה אחד שעולה בראש בנושא הגזמות בנושאי חוק ומוסר עולה לי בראש.
עם הודעת ההתפטרות של קראדי כמפכ"ל המשטרה - מיהר השר דיכטר והכריז על המפכ"ל הבא - יעקב גנות.
כולם שיבחו את יעקב גנות על יכולתו להזיז דברים והיה ברור שהוא יכול היה להיות מפכ"ל שיביא הרבה למשטרה.
אבל - שוב תופעת האובר צדקנות. התלבשו על פרשיה מלפני 13 שנה - כתם בעברו של גנות. הוא לא הורשע בעניין. אבל רעש צבורי מיותר גרם לו לוותר.
למה? - למה לאבד אנשים טובים סתם? - גם אם הוא היה מורשע לפני 13 שנה - מאז הוא עשה מספר תפקידים ובהצלחה. האם יש הצדקה לרדוף אותו הלאה? מספיק עם "הצדיקים בשקל" - אי אפשר ככה לנהל מדינה
לפרופ' פרידמן יש השגות ורעיונות משלו על אופן ניהול מערכת המשפט בארץ. כנראה שזה מפריע לאי אלו אנשים ועתונאים (דן מרגלית?) ולא מפסיקים לתקוף ולהשמיץ אותו - עד כדי האשמה בפגיעה בחוק.
למה? - אסור לחשוב אחרת ממה שחושבת בייניש? או מזוז?
כשפרופסור פרידמן מונה, פורסם שהוא התנגד לעצם קיום המשפט של חיים רמון. אני בטוח שהוא צדק - וזה מביא אותי לעצם "הדיון".
אולמרט מהסס למנות את חיים רמון לשר אוצר מחשש לבג"צים ו"רעש" של שדולות נשים.
ואני שואל למה הרעש? - הוא הורשע ללא קלון אז אולי הגיע הזמן להניח לו? - האם אתן חושבות לרדוף אותו עד סוף ימיו בגלל הנשיקה האומללה?
אני טוען שבכלל לא היה צריך להיות משפט - אני לא בטוח שהיתה עבירה.
כשבאה אליך בחורה - עושה לך עיניים, מסתחבקת אתך, מציעה לך לנסוע איתה לאיזו מדינה בדרום אמריקה - יש כאן עניין של הבנת המסר. האמינו לי שחלק נכבד מהגברים היה מפרש את המסר כמו שרמון פירש. הבחורה שידרה משהו (היא לא תמימה) ולכן אני חושב שפשוט רמון הבין מה שהבין (ואני לא משוכנע שהוא הבין לא נכון)
יועץ משפטי טוב היה קורא ל-2 הצדדים למשרד ונועל אותם בחדר עד שרמון יתנצל וזהו.
יועץ משפטי טוב צריך להתעסק עם היבטים צבוריים ולא רק עם החוק היבש (שלפעמים הקשר בינו ובין צדק הוא מקרי). האם הגיוני היה לקטוע קריירה של עשרות שנים בגלל הנשיקה? - הרי הוא לא עבריין מועד.
לדעתי בית המשפט ששפט את רמון - לקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
עוד מקרה אחד שעולה בראש בנושא הגזמות בנושאי חוק ומוסר עולה לי בראש.
עם הודעת ההתפטרות של קראדי כמפכ"ל המשטרה - מיהר השר דיכטר והכריז על המפכ"ל הבא - יעקב גנות.
כולם שיבחו את יעקב גנות על יכולתו להזיז דברים והיה ברור שהוא יכול היה להיות מפכ"ל שיביא הרבה למשטרה.
אבל - שוב תופעת האובר צדקנות. התלבשו על פרשיה מלפני 13 שנה - כתם בעברו של גנות. הוא לא הורשע בעניין. אבל רעש צבורי מיותר גרם לו לוותר.
למה? - למה לאבד אנשים טובים סתם? - גם אם הוא היה מורשע לפני 13 שנה - מאז הוא עשה מספר תפקידים ובהצלחה. האם יש הצדקה לרדוף אותו הלאה? מספיק עם "הצדיקים בשקל" - אי אפשר ככה לנהל מדינה
No comments:
Post a Comment