Friday, October 26, 2007

צעד בדרך לפתרון בעיית איראן

בשבוע שעבר ג'ורג' בוש דבר על מלחמת עולם שלישית שיכולה להיות אפשרית סביב העניין האיראני.

אני באמת לא חושב שהעם האיראני שונא את המערב. אני אפילו לא חושב שכל ההנהגה האיראנית שונאת את המערב (ואת ישראל). קראתי לא מזמן שעלי חמינאי שהוא המנהיג של איראן - (וגם הוא לא חשוד באהכת יתר של ישראל), הוא מנהיג מתון יותר מאחמדיניג'אד. למה הוא מאפשר לו "להשתולל" לא ברור לי.

מה שעוד לא ברור לי - מה פתאום נכנסים לאמוק ומדברים על מלחמת עולם, או אפילו מלחמות קטנות יותר, כאשר יש מה לעשות קודם.

כאשר יש מנהיג כזה קיצוני שאומר שהוא יחסל את ישראל (וגם עושה צעדים בכיוון) - מתבקש שבראש ובראשונה נחסל את הכלב. יש סיכוי שזה יפתור את הבעיה, או לפחות יקטין אותה.
נכון שמדינות מערביות ומתורבתות לא עושות דברים כאלו - אבל אם אפשר לחסוך חיים של אלפים (עשרות אלפים/מאות אלפים) אז תגידו - לא שווה לחסל איש אחד?
והיתה הזדמנות לא מזמן בשאחמדיניג'אד היה בארה"ב.

מישהו יכול לדמיין איך העולם היה נראה אם היו מחסלים את היטלר בראשית דרכו המטורפת?
האם במחשבה לאחור - יכלו לחסוך חיים של מליוני אנשים, כלכלה של מדינות ומה לא

אז באותו ראש: הייתי מצפה מארה"ב/ישראל לחסל את אחמדיניג'אד - ויפה שעה אחת קודם

Wednesday, October 24, 2007

שתים עשרה שנים לרצח רבין

כעת לאחר 12 שנה, אני רואה שלא למדנו כלום ממקרה הרצח.
המסיתים והקיצוניים לא טופלו כפי שהיה צריך לטפל בהם. ראינו אותם שוב (אם כי זה לא הגיע עד כדי רצח) בעניין ההתנתקות מחבל עזה.

אני רואה את ה"פסטיבלים" בתקשורת סביב יגאל עמיר. מה פתאום נותנים לו במה? - נראה לי שהתקשורת בישראל קצת "חולה". התקשורת צריכה להתעלם ממנו לחלוטין.

את יגאל עמיר היה צריך לחסל בזמנו, מיד אחר אותו רצח.
אם לא עשו זאת אז - היה צריך לדון אותו למוות - כי זה לא "סתם עוד רצח"

פספסנו כאן ועכשיו שומעים דבורים על שחרור מתי שהוא - ואסור שזה יקרה

הייתי ממליץ לכנסת שתחוקק חוק שיגאל עמיר לא ישוחרר לעולם. וכדי שלא ישנו את החוק, להוסיף סייג שניתן לשנות את זה רק ברוב של 110 חברי כנסת (שלא יצוץ אי פעם לאף חבר כנסת רעיון של שינוי החוק)

ולמנוע מיגאל עמיר (גם אם אפשרו לו עד היום) ביקורים והטבות אחרות - שיסיים את חייו כמו כלב מוכה

Sunday, October 14, 2007

הצלחה כישלון והתמורה

אתמול הפסידה ישראל בכדורגל (שוב) לקרואטיה 1:0
בעיתונות יש שבחים על ההפסד המכובד. מה בדיוק מכובד בלהפסיד כל פעם במשחקים חשובים?

בסך הכל מדובר ב-11 אנשים שרצים אחרי כדור. אין פה השכלה, איזה מאמץ מיוחד. אז למה ה-11 שלנו תמיד מפסידים?
ומדובר בשחקנים מקצועיים שמרויחים המון כסף!

ומה שמצחיק, שמשבחים את עבודתו של המאמן ומאריכים את הקדנציה שלו.

מה העניין? - אני מבקש מהתאחדות הכדורגל להעסיק אותי בתור מאמן הנבחרת במקום קשטן (המאמן הנוכחי)
אני מבטיח להגיע לאותן התוצאות שהוא מגיע תמורת שכר מכובד מאוד (כלומר, תמיד להפסיד) - אבל אני מוכן לעשות זאת תמורת שליש מהסכומים שהוא מקבל